פרוטוקול קיוטו

במסגרת פרוטוקול קיוטו, המדינות המתועשות התחייבו להפחית את שיעור פליטות גזי החממה מקרבן ב-5.2% בממוצע בהשוואה לשנת 1990 כבר במהלך תקופת המחויבות הראשונה (2008-2012). עמידה ביעד זה, תטיל עליהן נטל כלכלי כבד. בפרוטוקול קיוטו כוננו מספר "מנגנונים גמישים" הבאים להוזיל את עלות העמידה ביעדי הפחתה אלו.

מבין שלושת המנגנונים הגמישים, מנגנון הפיתוח הנקי - Clean Development Mechanism או בקיצור CDM, הנו היחיד הרלבנטי למדינות מתפתחות, ובכללן מדינת ישראל.

מנגנון הפיתוח הנקי - Clean Development Mechanism - CDM

img2

במסגרת המנגנון, מדינה מתועשת אשר תשקיע בפרויקט במדינה מתפתחת המביא להפחתה בגזי חממה, תוכל ליהנות מ"זכויות הפחתת הפליטות" המושגות מהפרויקט לצורך עמידה ביעדי ההפחתה שאליהן התחייבה במסגרת פרוטוקול קיוטו.

מנגנון הפיתוח הנקי הנו מנגנון כלכלי הטומן בחובו פוטנציאל לרווח משמעותי עבור גופים עסקיים ופירמות בישראל אשר ישכילו לקחת בו חלק. המנגנון יוצר נתיב להזרמת הון, ידע וטכנולוגיה לפרויקטים המביאים להפחתה בפליטות גזי חממה המבוצעים במדינות מתפתחות.

מדוע להשקיע בפרויקט CDM כעת?

על מנת שפרויקט יוכר כפרויקט CDM על ידי האו"ם, עליו לעמוד במספר דרישות. אחת הדרישות המרכזיות מפרויקט CDM הינה שיעמוד בעקרון ה- Additionality. משמעותו של עקרון זה הינה כי ההפחתה בפליטות גזי חממה המושגת באמצעות הפרויקט, צריכה להיות נוספת לזו שהיתה מתרחשת בהעדרו. לשם כך, במסגרת רישום הפרויקט יש להוכיח כי:

  1. לא קיימת חובה חוקתית לביצוע הפרויקט או פעילות מקבילה אחרת.
  2. קיימים חסמים כספיים, טכנולוגים או מוסדיים לביצוע הפרויקט.
  3. הפעילות המוצעת בפרויקט אינה הפעילות הרווחת באותה תעשייה.

בעתיד, קיים סיכוי כי חוקים סביבתיים יחייבו את ביצוע הפרויקט או פעולות המקבילות לו, חסמים למיניהם עשויים להיפתר ופעילות הפרויקט עשויה להפך לשכיחה בתעשייה. משום כך מומלץ לא להמתין ולמצות את הסיכוי להרוויח ממנגנון הפיתוח הנקי בהקדם.