בתהליך קבלת ישראל לארגון ה-OECD, התחייבה ישראל לפעול לטובת פיתוח של כלים להערכת רגולציה. בנוסף, ועדת טרכטנברג הכירה בכך שתהליך ההערכה יכלול גם בחינת השפעות חברתיות וכלל משקיות, כגון השפעה על יוקר המחיה ועל פערים חברתיים. ריבוי זוויות הראייה הנדרשות להערכת רגולציה מראש, מחייב חיזוק השיח עם מומחים, בעלי עניין וקבוצות מהציבור, בדומה לנעשה במדינות רבות בעולם. לפיכך, ב-22.10.2014 קיבלה ממשלת ישראל את החלטה 2118 שעניינה הפחתת נטל רגולטורי. על פי החלטה זו, תהליך הכנה של רגולציה חדשה או עדכונה, בחקיקה ראשית או משנית, חייב לכלול הליך של הערכת השפעה של רגולציה חדשה (RIA). ההחלטה מגדירה את השיקולים המרכיבים את תהליך ה-RIA, וקובעת כי יישום השיקולים יתבצע באמצעות המדריך הממשלתי להערכת השפעות רגולציה. מדריך זה נועד לספק הנחיות וכלים לביצוע ההחלטה (המדריך הממשלתי להערכת השפעות רגולציה - משרד ראש הממשלה, אגף ממשל וחברה).
השירות שלנו
המומחים של אקוטריידרס מסייעים למשרדי ממשלה בהערכת השפעות רגולציה ומהווים גורם משמעותי בשלבים שונים של טיוב הרגולציה
שלב שלישי - בחירה ברגולציה המיטבית
שלב שני - הגדרת תכלית והצורך בהתערבות
שלב ראשון - בניית תהליך העבודה
שלב זה מורכב מארבעה שלבים:
-
אפיון המצב הקיים.
-
הצורך בהתערבות.
-
שיקולים נוספים ברגולציה מיטבית -ליבת הערכת השפעת הרגולציה היא להביא לרגולציה מיטבית, דהיינו כזו שתבטא התערבות מאוזנת ומידתית, בין תכלית הרגולציה לבין שיקולים נוספים: נטל רגולטורי וצמצום פגיעה באינטרסים ציבוריים נוספים.
-
הגדרת יעדי הרגולציה.
שלב זה מורכב משני שלבים:
-
ניהול סיכונים -ניהול סיכונים הוא כלי מרכזי לאורך כל תהליך העבודה. הוא מסייע לרגולטור למפות ולהעריך את הבעיות עמן הוא מתמודד, ולדרגן לפי סדר חשיבות.
-
שיח עם בעלי עניין - שיח עם בעלי עניין, עם מומחים ועם קבוצות מהציבור, הוא כלי מרכזי בהערכת השפעות של רגולציה, במקביל וכחלק מניתוח החלופות. ניתן לנהל שיח ברמות שונות של שיתוף לאורך כל שלבי גיבוש הרגולציה.
בשלב זה עורכים השוואה בין חלופות הבחירה - הדיון בחלופות השונות נעשה לאור שיקולי התועלת, הנטל הרגולטורי והשפעה על אינטרסים ציבוריים אחרים.