מנגנון שעת האפס

מנגנון שעת האפס מניח תשתית מקצועית ישראלית לקביעת יעדים להפחתת פליטות גזי חממה במטרה להגיע לאיפוס נטו. המנגנון כולל הנחיות לדיווח ולבקרה על ההתקדמות לעבר היעדים. מנגנון זה מאפשר למשתתפים לקחת צעד קדימה ולפעול לאיפוס נטו של פליטות גזי החממה שלהם עד לשנת 2050.

משרד האנרגיה מפרסם: התוכנית הלאומית להתייעלות באנרגיה לשנים 2020-2030

משרד האנרגיה פרסם לאחרונה את התוכנית הלאומית להתייעלות באנרגיה. תוכנית זו גובשה באמצעות צוות עבודה משותף בהובלת משרד האנרגיה וחברת אקוטריידרס ובמסגרתה נקבעו צעדי הממשלה ויעדיה לעשור הקרוב.

מערך הניטור, הדיווח והבקרה של המשרד להגנת הסביבה

המשרד להגנת הסביבה שכר את השירות של אקוטריידרס בכדי לפתח, ליישם ולנהל את מערך הניטור, דיווח ובקרה של מדינת ישראל.

בחינת פוטנציאל להפחתת פליטות גזי חממה והמלצה ליעד לאומי לישראל

בשנה האחרונה, חברת אקוטריידרס הובילה צוות של מומחים ישראלים ובינלאומיים, אשר ליווה את המשרד להגנת הסביבה כמו גם הוועדה הבין משרדית לגיבוש יעדים לאומיים להפחתת פליטות גזי חממה. היעדים שאושרו על ידי הממשלה עוגנו בהסכם בין-לאומי מחייב שאושר בדצמבר האחרון בוועידת האקלים של האו"ם בפריז.

מנגנון CDM - "מתקן פוטו-וולטאי "ערבה

במסגרת הפרויקט נרשמו שלושה
מתקנים פוטו-וולטאים להפקת אנרגיה מן השמש. רישום המתקנים נעשה על פי הסטנדרטים והמתודולוגיות המקובלות בעולם ובהתאם לדרישות ה-UNFCCC.

מנגנון CDM - אתר חירייה

אתר חירייה שימש כאתר סילוק הפסולת העיקרי לפסולת עירונית באזור תל אביב וגוש דן משנות ה-50 ועד לסגירתו ב-1998.
בתהליך הפירוק של החומר האורגני המוטמן באתרי סילוק פסולת נוצר גז מתאן, אשר הינו גז חממה רב-עוצמה היכול לשמש גם כמקור לאנרגיה מתחדשת. כחלק משיקום האתר, איגוד ערים דן לתברואה וסילוק אשפה הקים מערכת איסוף השואבת את גז המטמנות מתוך ההר. הגז מועבר למפעל אופיס (Offis) טקסטיל באזור, בו הוא מנוצל לייצור אנרגיה עבור תהליכי המפעל.

מנגנון CDM במפעל מגנזיום ים המלח

מגנזיום ים המלח בע"מ, חברה בקונצרן כימיקלים לישראל (כי"ל), הינו אחד המפעלים המובילים בעולם לייצור מטילי מגנזיום וסגסוגות.
מגנזיום המותך במהלך תהליך הייצור הינו חומר דליק ביותר הנשרף בבואו במגע עם האוויר, לכן בתהליך היציקה נעשה שימוש בגז כיסוי אשר מבודד את המגנזיום, מונע מגע עם האוויר ושומר על איכות המוצר ובטיחות התהליך.

כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת מסמך חזון משקי ומפת דרכים לעשור הקרוב

במסגרת הסכמי פריז, התחייבו מדינות העולם, לרבות ישראל, להגיש לאו"ם עד סוף שנת 2020 תוכניות אסטרטגיות למעבר לכלכלה דלת פחמן עד שנת 2050 ולעדכן את רמת שאפתנות היעדים לשנת 2030. כ-120 ארצות ומדינות בעולם החלו תהליך מעבר לכלכלה מאופסת פליטות גזי חממה הכולל קביעת יעדים, גיבוש תוכניות אסטרטגיות ועיגונם בחקיקה. ביניהם האיחוד האירופאי ומדינות כגון בריטניה, צרפת, שבדיה, דנמרק, יפן, צ'ילה ועוד.

הצלחנו להפחית את פליטת גזי החממה בזכות המעבר מפחם לגז

דוח של המשרד להגנת הסביבה מלמד כי ישראל הפחיתה את פליטת גזי החממה לנפש בשנים האחרונות, אך יש צורך בפעולות נוספות אל מנת לעמוד ביעד ההפחתה לשנת 2030. מה צריך לעשות כדי לעמוד ביעדים?

מערך הניטור, הדיווח והבקרה של המשרד להגנת הסביבה

המשרד להגנת הסביבה שכר את השירות של אקוטריידרס בכדי לפתח, ליישם ולנהל את מערך הניטור, דיווח ובקרה של מדינת ישראל.

המיליארדים החדשים יותר ירוקים

שוק ההון העולמי נכנס בשנים האחרונות עמוק לתחום הסחר בגזי חממה שמגלגל עשרות מיליארדי יורו; אקוטריידרס הישראלית כבר נוגסת בעוגה השמנה הזאת ולפני כשבועיים השקיעה בה הקרן הבריטית TEP.

תחזית: פליטת ה-CO2 תגדל עד 2030 ב-57 אחוז

כך מעריכה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה, הקוראת להפחית עד שנת 2050 את פליטת גזי החממה ב-50 עד -80 אחוז, כדי שהשינוי בטמפרטורות הגלובלית יוגבל לעלייה של 2-2.4 מעלות צלזיוס בלבד.