top of page
כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת מסמך חזון משקי ומפת דרכים לעשור הקרוב
במסגרת הסכמי פריז, התחייבו מדינות העולם, לרבות ישראל, להגיש לאו"ם עד סוף שנת 2020 תוכניות אסטרטגיות למעבר לכלכלה דלת פחמן עד שנת 2050 ולעדכן את רמת שאפתנות היעדים לשנת 2030. כ-120 ארצות ומדינות בעולם החלו תהליך מעבר לכלכלה מאופסת פליטות גזי חממה הכולל קביעת יעדים, גיבוש תוכניות אסטרטגיות ועיגונם בחקיקה. ביניהם האיחוד האירופאי ומדינות כגון בריטניה, צרפת, שבדיה, דנמרק, יפן, צ'ילה ועוד.
בסוף 2018 יזם המשרד להגנת הסביבה ביחד עם ארגון ה-OECD והמכון הישראלי לדמוקרטיה תהליך רב מגזרי לגיבוש חזון ואסטרטגיה כלל משקית למעבר לכלכלה דלת פחמן, תחרותית ומשגשגת. במסגרת התהליך הוקמו חמישה צוותי עבודה סקטוריאליים (צוות חשמל, צוות תחבורה, תוות, תעשייתי - מסחרי - עיסקי, צוות פסולת וצוות ערים ומבנים). בנוסף, הוקמו שני צוותים רוחביים כלל משקיים: צוות מאקרו כלכלי הבוחן את ההשפעות המאקרו כלכליות של האסטרטגיה למעבר לכלכלה דלת פחמן וצוות 'חברתי' הבוחן את ההיבטים החברתיים של האסטרטגיה.
על בסיס העבודה המקצועית שנעשתה בצוותי העבודה השונים, הממשלה אישרה במסגרת החלטת ממשלה מס' 171 מיום 25/07/2021 את היעדים הבאים:
1. יעד לאומי להפחתת פליטות גזי חממה ב-27% בשנת 2030 ביחס לרמתן בשנת 2015
2. יעד לאומי להפחתת פליטות גזי חממה ב-85% לכל הפחות בשנת 2050 ביחס לרמתן בשנת 2015
בהתאם ליעדים אלו, סך פליטות גזי החממה במשק צפוי לעמוד על כ-58 טון שווה ערך פד"ח (MtCO2e) בשנת 2030 (כ-5.2 tCO2e לנפש) ועל כ-12 MtCO2e בשנת 2050 (כ-0.8 tCO2e לנפש). זאת, לעומת כ-80 MtCO2e ב-2030 (7.2 tCO2e לנפש) וכ-89 MtCO2e ב-2050 (5.7 tCO2e לנפש).
יצוין כי מדובר ביעד שמרני ביחס ליעדים לאיפוס מלא של פליטות בשנת 2050 אשר נקבעו לאחרונה במדינות מפותחות רבות, לרבות כלל מדינות האיחוד האירופי, בריטניה, יפן, וניו זילנד (פד"ח בלבד).
עיקר ההפחתה המושגת בשנת 2030 נובעת ממשק החשמל וזאת כתוצאה ממעבר ליצור חשמל מבוסס על אנרגיות מתחדשות והפסקת השימוש בפחם. הפחתה נוספת תושג מפעולות ההתייעלות המבוצעות במגזרי הצריכה השונים, ובפרט בנייה ירוקה ובנייה מאופסת אנרגיה. מקורות הפחתת הפליטות המשמעותיים הנוספים הינם ענף הפסולת ומגזר התעשייה, כאשר עיקר ההפחתה במגזר זה נובע מהפחתת צריכת גזי קירור כתוצאה מיישום תיקון קיגאלי.
עיקר ההפחתה המושג בשנת 2050 נובע ממשק החשמל וזאת הן בזכות המעבר למשק חשמל מבוסס ייצור ממקורות אנרגיה מתחדשים והן מפעולות ההתייעלות המבוצעות במגזרי הצריכה השונים, ובפרט בנייה ירוקה ובנייה מאופסת אנרגיה. מקור ההפחתה השני בגודלו הינו מגזר התחבורה, בזכות חשמול מגזר זה כמו גם צמצום הנסועה ברכבים פרטיים ובמשאיות, כאשר גם לענף הפסולת ומגזר התעשייה תרומה משמעותית להשגת הפחתה זו.
ככלל, על אף התועלות הרבות לכל מגזרי המשק בטווח הארוך, יש צורך שהמעבר במשק הישראלי למשק דל פחמן יבוצע תוך איתור ומיפוי האוכלוסיות הפגיעות בטווח הקצר ומתן מענה ראוי כדי שאלו לא "יישארו מאחור" (Leave No One Behind). בהתאם להמלצות צוות המחקר "העין החברתית", יש לפעול ולהפחית את נטל המעבר לכלכלה דלת פחמן עבור אותן אוכלוסיות על ידי סיוע לאוכלוסיות אלו במעבר לצריכה אישית ירוקה יותר של אנרגיה, השקעה ממשלתית בתשתיות תומכות כגון תחבורה מקיימת, ועידוד השקעות מטעם המגזר הפרטי במטרות אלו.
יש להסדיר את החזון למעבר לכלכלה דלת פחמן בחקיקה. זאת על מנת להבטיח שיתוף פעולה בין-משרדי ובין מחזיקי עניין המביא ליישום מדיניות רוחבית אפקטיבית ויצירת וודאות ארוכת-טווח למשק ולאזרחים לגבי מחויבות המדינה בדבר עמידה ביעדים אלו.
bottom of page